הקשיים המיוחדים בעקידת יצחק

הקשיים המיוחדים בעקידת יצחק

אברהם אבינו עבר בחייו עשרה נסיונות. הנסיון העשירי היה עקידת יצחק, כאשר בסופו אמר המלאך לאברהם "כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה... כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך. כי ברך אברכך... והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי" (כב,יב-יח).

צריך להבין מה מיוחד כל כך בנסיון זה מאשר שאר הנסיונות, הרי אברהם כבר מסר את עצמו למיתה במאבקו נגד נמרוד ורק בחסדי ה' ניצל מן האש הגדולה וכן עוד הרבה נסיונות גדולים?!

על

שאלה זו נאמרו תשובות רבות ונלע"ד בעזה"י להוסיף שני קשיים גדולים שאברהם התמודד איתם דוקא בנסיון זה.

סתירה בשכל האנושי

אברהם אבינו נתקל בציווי זה של הקב"ה בסתירה לכאורה. בפרק כ"א פסוק י"ב הקב"ה מבטיח לו "כי ביצחק יקרא לך זרע" ואילו בפרק כ"ב פסוק ב' הקב"ה מצווה אותו "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק... והעלהו שם לעלה", הרי הדברים סותרים, שהרי אם אברהם יקריב את יצחק כיצד יקרא בו הזרע?

אדם רגיל היה חושב דברים אלו לסתירה והיה מנסה למצוא תירוצים, וכמו שבאמת התרוץ לסתירה זו הוא כדברי רש"י "לא אמר לו שחטהו, לפי שלא היה חפץ הקב"ה לשוחטו, אלא להעלהו להר לעשותו עולה, ומשהעלהו אמר לו הורידהו" (כב,ב).

 אמנם אברהם אבינו מתוך אמונה עצומה בדברי הקב"ה, התעלה מעל שכלו האנושי לגמרי והאמין באמונה שלמה בשתי הנבואות גם יחד, גם שביצחק יקרא לו זרע וגם בזה שהוא צריך להעלות את יצחק לעולה ולשחוט אותו. וזו כוונת דברי רש"י "...לא כאברהם שאמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע, ואחר כך אמרתי לו העלהו לעולה, ולא הרהר אחרי מדותי..." (שמות ו,א).

אילו אברהם היה נותן מקום לשכלו האנושי והיה מפקפק אפילו במעט בדברי ה' והיה נותן מקום לחשוב ולהבין את דברי ה', היתה עולה בשכלו הסתירה לכאורה, ואולי היה מגיע למסקנה שה' ציווה אותו רק להעלות את יצחק ולא לשחוט אותו, כדי שדברי ה' אליו לא יסתרו האחד את השני. העובדה שהבין את דברי הקב"ה כפשוטם שצריך גם לשחוט את יצחק, מלמדת שהאמין בשתי הנבואות גם יחד, למרות שהם סותרות על פי השכל האנושי. על אברהם אבינו נאמר "צדיק באמונתו יחיה". לאחר שהקב"ה אמר לאברהם לא לשחוט את יצחק אברהם שאל אותו לפשר הסתירה והקב"ה ענה לו (רש"י על כב,יב). העשיה צריכה להיות מתוך אמונה ורק אחרי העשיה אפשר לחקור כדי להבין.

אברהם איש החסד

קושי נוסף בניסיון זה לעומת שאר הנסיונות נבע ממידתו של אברהם אבינו והיא מידת החסד, אהבה כלפי כל נברא, עד שאפילו ניסה להציל את אנשי סדום ועמורה הרשעים. ציווי זה של הקרבת בנו הוא מנוגד לגמרי לטבעו, ואף על פי כן אברהם כל כך שעבד את עצמו לרצון ה' עד כדי שעשה רצון הקב"ה בשמחה אע"פ שזה נוגד את טבעו.

על זה אמר לו הקב"ה "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", עד עכשיו היה מקום לומר, שיש לאברהם טבע של גומל חסדים ומתוך זה עזר לכולם, וזו גם הסיבה שרצה להנחיל את האמונה השלמה בקב"ה על מנת להיטיב לכל האנושות שידעו את האמת, ולכן גם היה מוכן למסור עצמו במאבק נגד נמרוד כדי לעשות טוב לכולם, אבל עכשיו כולם ידעו שאתה ירא אלקים, שהרי פעלת בניגוד לטבעך.